תוכניות ייחודיות ליוצאי הקהילה האתיופית

—

יוצאי הקהילה האתיופית: תוכניות ייחודיות, מלגות וליווי שנוצר במיוחד בשבילכם

יוצאי אתיופיה בישראל מתמודדים לעיתים עם אתגרים מורכבים — כלכליים, חברתיים, תרבותיים ומערכתיים. בשנים האחרונות פועלות יותר ויותר תוכניות שנועדו לספק מענה מדויק ורלוונטי, ולעודד השתלבות מלאה ומשמעותית של צעירים יוצאי הקהילה בכל תחומי החיים: לימודים, תעסוקה, צבא, מנהיגות ועוד.

הכתבה הבאה מרכזת את המענים הייחודיים לצעירים יוצאי אתיופיה, ומיועדת גם לצעירים עצמם וגם לאנשי מקצוע, יועצים, ומלווים שרוצים לדייק את ההכוונה.

—

קהל היעד

התוכניות מתאימות לצעירים בגילאי 18–26:

• יוצאי אתיופיה (דור ראשון או שני)

• בוגרי פנימיות, כפרי נוער או שירות לאומי/צבאי

• צעירים בעלי פוטנציאל גבוה שנמצאים במצבי סיכון

• מי שמבקשים ליווי כלכלי, תעסוקתי או חברתי

—

מענים ותוכניות מרכזיות

להלן חלק מהתוכניות וההזדמנויות הפועלות כיום:

1. תוכנית שחר – תעסוקה והשכלה ליוצאי אתיופיה

מופעלת על ידי משרד העבודה והרווחה, בשיתוף רשויות מקומיות. כוללת:

• ליווי אישי ע״י מנטור מקצועי

• קורסים מקצועיים ללא תשלום

• סיוע במציאת עבודה והכנה לראיונות

• מלגות ללימודים אקדמיים או מקצועיים

2. פרויקט אתגר

תוכנית בפריפריה החברתית הפועלת להכשרת צעירים יוצאי אתיופיה לתעסוקה איכותית בתחומי ההייטק, העיצוב, ושירות המדינה.

3. מלגות ייעודיות

• מלגת משרד העלייה והקליטה ליוצאי אתיופיה

• מלגות דרך פר"ח ומפעל הפיס

• מלגת קרן אימפקט – עדיפות ליוצאי אתיופיה בשירות קרבי

• מלגות עירוניות לפי אזור מגורים

4. מכינות קדם־צבאיות משלבות

למשל: מכינת תבור, מכינת דרור, ומכינת חוסן — כולן כוללות ליווי תרבותי והתאמה לצעירים יוצאי אתיופיה.

5. עמותות פעילות בתחום

• פידל – חינוך ושילוב חברתי ליוצאי אתיופיה

• טבקה – סיוע משפטי לקהילה האתיופית

• עולים ביחד – שילוב בתעסוקה והשכלה גבוהה

• מימד – מנהיגות יוצאי אתיופיה

• מרכז ההכוונה ליוצאי אתיופיה באוניברסיטאות (קמפוסים שונים)

—

מה אפשר למצוא באתר הופה?

באתר hopa.org.il ריכזנו מענים ממוקדים ליוצאי הקהילה האתיופית, כולל:

• מלגות

• תוכניות הכשרה

• סיוע בדיור

• הכוונה ללימודים

• ליווי אישי בגילאי 18–26

• מידע על זכויות

החיפוש פשוט — לפי קטגוריות, אזור מגורים, תחום עניין או סטטוס אישי.

—

המלצות לאנשי מקצוע

• יש להתייחס לרקע התרבותי הייחודי של יוצאי הקהילה, תוך כבוד לזהות ולערכים המשפחתיים.

• מומלץ לפנות לגורמים הפועלים בשיתוף הקהילה, ולהשתמש בכלים שפותחו בהתאמה תרבותית.

• חיבור בין תוכניות – למשל שילוב בין מלגה, מכינה, ותעסוקה – יוצר מסלול משמעותי ומשולב.

• חשוב לאפשר שיח פתוח על שייכות, גזענות וחוויות מורכבות – כחלק מתהליך הליווי.

—

לסיכום

יש כיום בישראל מענים ממוקדים וייחודיים ליוצאי הקהילה האתיופית – אבל לעיתים הם נשארים "מתחת לרדאר".
המשימה שלנו – כצעירים וכמלווים – היא לאתר את האפשרויות, לעודד הגשה, ולוודא שלכל צעיר וצעירה יש הזדמנות שווה להתקדם.

🔗 למענים ליוצאי אתיופיה באתר הופה